הנבואה מפרטת שורה של עמים, ממלכות וערים שנועדו לשתות מכוס החימה, תוך שרטוט המפה הגאופוליטית של אזורנו באותה תקופה.
בביאור המילים כׇּל הָעֶרֶב קיימות שלוש גישות מרכזיות. הגישה הראשונה מפרשת שמדובר בכוחות העזר והמשענת שעליהם סומך פרעה מלך מצרים לעזרה [רש"י]. לעומת זאת, יש המפרשים כי מדובר בהמון מעורב של אנשים שהתקבצו מעמים רבים ושונים, בדומה ל"ערב רב" שיצא עם בני ישראל ממצרים [מצודת דוד, רד"ק]. גישה שלישית מציעה כי הכוונה היא בפשטות לעמי ערב השוכנים באזורים שעד המדבר [ביאור שטיינזלץ].
לגבי אֶרֶץ הָעוּץ, מדובר ככל הנראה בממלכה צפונית, ייתכן שזו ארם או אומה דומה לה [ביאור שטיינזלץ].
בהמשך מוזכרים מַלְכֵי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים ועריהם המרכזיות: אַשְׁקְלוֹן, עַזָּה ועֶקְרוֹן. ציון כלל מלכי הפלשתים בא לכלול את שאר חלקי ארץ פלשתים שאינם מוזכרים בשמותיהם המפורשים. עיר פלשתית בולטת שנעדרת מן הרשימה היא גת, והסיבה לכך היא שבאותה עת היא כבר לא הייתה בידי הפלשתים, אלא תחת שלטון ישראל, מאז שכבש אותה דוד המלך [רד"ק].
העיר אשדוד מוזכרת באופן ייחודי בביטוי שְׁאֵרִית אַשְׁדּוֹד. רוב הפרשנים מסכימים כי הסיבה לכך היא שהעיר כבר נחרבה בחלקה עוד לפני הגעתו של נבוכדנצר מלך בבל, ככל הנראה על ידי מלך מצרים או כובש אחר, ולכן נותרה ממנה שארית בלבד.