יצא לכם פעם לעבור ליד בתים בערב, לראות אורות דולקים בחלונות ולשמוע קולות של אנשים צוחקים וחוגגים? נסו לדמיין מצב שבו פתאום הכול הופך להיות שקט וחשוך לגמרי. הנביא מתאר תקופה עצובה שבה הארץ מתרוקנת מאנשים, וזה קורה שלב אחר שלב. בהתחלה מפסיק להישמע קוֹל שָׂשׂוֹן, שזו השמחה הגדולה שרואים מבחוץ, וגם קוֹל שִׂמְחָה, שזו ההרגשה הטובה שיש לנו בתוך הלב. אלו קולות ששומעים כשהכול טוב ומוצלח. אחר כך, המצב נהיה קשה יותר ונדם גם קוֹל חָתָן וכן קוֹל כַּלָּה. בדרך כלל, גם בתקופות לא קלות אנשים ממשיכים להתחתן ולהקים משפחות, אבל כאן אפילו השמחה החשובה הזו נעלמת. השלב האחרון הוא כשנעלמים הדברים הכי פשוטים של חיי היומיום. מפסיק להישמע קוֹל רֵחַיִם, שזה הקול של האבנים הגדולות שטוחנות תבואה כדי להכין אוכל, וגם נכבה אוֹר נֵר, שהיה מאיר לאנשים את הבתים בלילה. כשאין תבואה לטחון ואין שמן להדליק בו אור, זה סימן שאין יותר אנשים שגרים בארץ, והיא נשארת שקטה וריקה לגמרי.
ירמיהו, פרק כ״ה, פסוק י׳
וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם ק֤וֹל שָׂשׂוֹן֙ וְק֣וֹל שִׂמְחָ֔ה ק֥וֹל חָתָ֖ן וְק֣וֹל כַּלָּ֑ה ק֥וֹל רֵחַ֖יִם וְא֥וֹר נֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.