ירמיהו, פרק כ״ה, פסוק ל״ג

Jeremiah 25:33Sefaria

וְהָי֞וּ חַֽלְלֵ֤י יְהֹוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ לֹ֣א יִסָּפְד֗וּ וְלֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃

קרה לכם פעם שחשבתם על הכבוד הגדול שאנחנו נותנים לאנשים שנפטרים? אנחנו עורכים להם הלוויה, אומרים עליהם דברים טובים ודואגים להם למקום קבורה מסודר ומכובד. הנביא מתאר כאן מצב הפוך ותקופה מאוד עצובה של אסון כבד. הוא מדבר על חַלְלֵי ה', כלומר אנשים רבים שימותו בגלל גזירה ישירה מאת ה'. האסון יהיה כל כך נרחב ומספר הנפגעים יהיה עצום, עד שלא יישארו מספיק אנשים שיוכלו לטפל בהם ולתת להם את הכבוד האחרון. בגלל זה נאמר שהם לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ. לא יהיה מי שיבכה ויגיד עליהם דברי פרידה, לא יהיה מי שידאג שהם יֵאָסְפוּ ויוכנסו אל מקום מיוחד המיועד לכך, ולא יהיה מי שיקבור אותם. במקום לקבל קבורה מכובדת, הם יישארו בחוץ ויהפכו לְדֹמֶן, שזה כמו זבל שמונח בשדה. התיאור הזה בא ללמד אותנו עד כמה האסון יהיה קשה, כשהמצב יגרום לכך שאי אפשר יהיה לתת לאותם אנשים את כבוד המת הבסיסי ביותר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ב
פסוק ל״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.