ירמיהו, פרק כ״ה, פסוק כ״ט

יצא לכם פעם לראות שמורה מעיר על התנהגות דווקא לתלמיד הכי טוב וקרוב אליו בכיתה? ברגע שזה קורה, ברור לכולם שאף אחד אחר לא יוכל להפר את הכללים בלי לקבל עונש. זה בדיוק ההיגיון שהנביא מציג כאן לעמים השונים. ה' מביא תקופה של משפט לעולם, והוא מסביר שהוא מֵחֵל, כלומר פשוט מתחיל, דווקא בירושלים. ירושלים מתוארת בתור בָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ, כי היא העיר המיוחדת שזכתה להיקרא העיר של ה'. אם ה' לא מוותר לעם ישראל, שנמצא תחת ההשגחה הישירה והקרובה שלו, הוא פונה אל שאר אומות העולם ושואל אותן: וְאַתֶּם הִנָּקֵה תִנָּקוּ? האם אתם באמת סבורים שתצאו נקיים לגמרי ותצליחו לחמוק? התשובה היא חד משמעית לא. אם המשפט מתחיל אצל העם שהכי קרוב לה', ברור ששאר העמים לא יוכלו להתחמק ויצטרכו גם הם לשאת בתוצאות על המעשים שלהם.