ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק י״ג

חורבנה של ירושלים הגיע לשיאו בהצתה מכוונת של המבנים המרכזיים בעיר, החל מבית המקדש, הוא בית ה', ועד לארמון, הוא בית המלך. משם התפשטה האש אל כל בתי ירושלים, ויש המסבירים כי תחילה נשרפו הבתים הרגילים ולבסוף בתי העשירים, שצורת בנייתם שילבה עץ והקלה על שריפתם. מנגד, ייתכן שהאש לא כילתה את כלל בתי העיר אלא כוונה במיוחד רק אל כל בית הגדול, כלומר אל בתיהם המצוינים של האנשים החשובים. תפיסה שונה לחלוטין רואה במושג זה התייחסות למוסדות ציבוריים של גדולה רוחנית, כדוגמת בתי כנסיות ובתי מדרשות שבהם מגדילים את התפילה ואת לימוד התורה.