ההידרדרות הרוחנית והמדינית בִּירוּשָׁלַ͏ִם וִיהוּדָה הגיעה לנקודת אל חזור שהפכה את הגלות לבלתי נמנעת. בגלל כעסו של ה', כאשר המילה עַל מתפרשת כבעבור, הוחלט להרחיק את העם עַד־הִשְׁלִיכוֹ אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו. מעשי העם שנעשו במכוון כדי לעורר את אַף יְהֹוָה הובילו את המלך להפר את שבועתו לנבוכדנאצר, בעוד שה' עצמו עורר את לבו למרוד כדי להוציא לפועל את גזירת הגירוש. שילוב זה הביא לכך שהצעד שבו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל שימש כזרז המעשי לקריסה הסופית.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק ג׳
כִּ֣י ׀ עַל־אַ֣ף יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּירוּשָׁלַ֣͏ִם וִֽיהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִיכ֥וֹ אוֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.