לאחר התמוטטות ההגנה על ירושלים ובריחת המלך, מסע ההימלטות מסתיים בלכידתו והבאתו למשפט פנים אל פנים מול הכובש. המילים וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ מורות על כך שצדקיהו נאחז בכוח ובחוזקה [מצודת ציון], ומשם הוא הועלה צפונה אל מלך בבל.
המפגש נערך רִבְלָתָה, המזוהה עם אנטיוכיה [רש"י] שבצפון סוריה [ביאור שטיינזלץ]. נבוכדנאצר לא נשאר סמוך לירושלים במהלך המצור; מאחר שהמערכה הצבאית התארכה, הוא עבר לנהל אותה מרבלה, שהייתה קרובה ונוחה יותר למרכז שלטונו שבבבל [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
כאשר צדקיהו מובא לפניו, מלך בבל בא עמו בתוכחה. הביטוי וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים משמעותו ניהול ויכוח ודיבורים קשים [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי מוקד המשפט וההאשמה הנוקבת כלפי צדקיהו היה על כך שמרד במלך בבל והפר את שבועת האמונים שנשבע לו בשם ה׳ כאשר המליך אותו. ייתכן כי בעקבות כעסו העז של נבוכדנאצר על בגידה זו, הוא דן את צדקיהו בעונש חמור מהרגיל [ביאור שטיינזלץ].