חיילי צבא הכשדים, אֲשֶׁר אֶת – כלומר אלו שנלוו לאותו רב טבחים [ביאור שטיינזלץ], החריבו את חומות ירושלים לחלוטין. פעולת ההרס, המבוטאת במילה נָֽתְצוּ, משמעותה שהם שברו וכתתו את החומות [מצודת ציון]. הריסה מוחלטת זו לא הייתה מקרית, אלא מהלך אסטרטגי שנועד למנוע את שיקום העיר וביצורה מחדש באותה מתכונת. תוצאות ההרס ניכרו בשטח לאורך זמן, והחומות נותרו בהריסותיהן עד לימי נחמיה, בראשית תקופת הבית השני [ביאור שטיינזלץ].
מבחינת מסורת נוסח המקרא, המילה חֹמוֹת נכתבת בפסוק זה בכתיב מלא עם אות וי"ו שנייה, כפי שמופיע בספרים המדויקים [מנחת שי].