חורבן בית ה' לווה בפירוק שיטתי של כלי הנחושת הגדולים והמפוארים ביותר שניצבו בו, במטרה לבזוז את חומר הגלם היקר שלהם.
עמודי הנחושת הם העמודים שהציב שלמה המלך לקישוט המקדש, הידועים בשמות יכין ובועז [ביאור שטיינזלץ]. המכונות הן הכנים והבסיסים שעליהם הונחו הכיורות [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], וים הנחושת היה מעין גיגית או מכל מים גדול מאוד שנועד לרחצה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
הבבלים בחרו לשבור את הכלים הללו ולא לקחת אותם בשלמותם מכמה סיבות: הם לא מצאו בהם שימוש מעשי ולא החשיבו את צורת הכלים עצמם, ובנוסף, נשיאת מבנים עצומים כאלה בשלמותם כל הדרך עד לבבל הייתה משימה קשה מדי. משום כך, שברו כשדים את הכלים לחלקים קטנים שניתן לשאת בקלות, ולקחו עמם לבבל את חומר הגלם הרב והיקר של הנחושת [ביאור שטיינזלץ].