מידותיהם העצומות של העמודים שלקחו הבבליים מפורטות בפסוק בדייקנות. גובהו של כל עמוד עמד על שמונה עשרה אמה, מידה המקבילה לכתשעה מטרים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. ביחס למילה קומה, מציינים הפרשנים כי היא נכתבת בה"א אך נקראת קומת בתיו [מנחת שי]. הרד"ק מסביר כי המילה נכתבה בצורתה הנפרדת אף על פי שהיא משמשת בסמיכות, ולכן הקרי מתקן לצורה הדקדוקית המקובלת.
היקף העמודים נמדד באמצעות חוט, שהוא קו או חבל מדידה [מצודת ציון]. המילה יסובנו מלמדת כי חבל באורך שתים עשרה אמה היה מקיף את העמוד, כלומר זה היה גודל ההיקף שלו [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
למרות גודלם, הפרשנים מסכימים כי העמודים לא היו יצוקים כמקשה אחת, אלא היו במבנה נבוב, כלומר חלולים, בדומה לצינור ענק [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מצודת ציון מציין כי שימוש דומה במילה זו מופיע בתיאור מזבח המשכן. לאור זאת, המילים ועביו ארבע אצבעות אינן מתייחסות לעובי העמוד כולו, אלא לעובי דפנות המתכת שהקיפו את החלל הפנימי של העמוד [רש"י, מצודת דוד].