עם חורבן בית המקדש, נבזזו כלי הנחושת הרבים ששימשו לעבודת הקודש. המילה לָקָחוּ מתייחסת לחיל הכשדים, שלקחו את כל השלל הזה לעצמם [מלבי"ם].
הפרשנים מפרטים את ייעודם של הכלים השונים שנלקחו: הַסִּרוֹת הן הקדירות והסירים, והַיָּעִים הם המטאטאים והמגרפות שנועדו לגרוף ולפנות את הדשן [מצודת ציון]. לגבי הַמְזַמְּרוֹת, הפרשנים מסכימים כי מדובר בכלי זמר ששימשו במקדש. הַמִּזְרָקֹת הם ספלים [מצודת ציון] שנועדו לאיסוף הדם ולזריקתו [ביאור שטיינזלץ], והַכַּפּוֹת הן בזיכים [מצודת ציון].
כל אלו מסוכמים במילים אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶם, המעידות כי מדובר בכלים שנועדו במיוחד לעבודה ולשירות השוטף בתוך בית המקדש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].