ההוצאה להורג ברבלתה היוותה עונש אכזרי ומחושב שכיוון מלך בבל נגד משפחת המלוכה וההנהגה ביהודה. התיאור וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אינו אומר שהמלך ביצע את המעשה במו ידיו, אלא שהוא ציווה לשחוט אותם [ביאור שטיינזלץ]. לאחר שחיטת בני צדקיהו, הומתו גם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה. ברמה המעשית, שרים אלו היו אנשי ההנהגה שנותרו עם צדקיהו או שנתפסו בפני עצמם [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, לזהותם של שרים אלו ישנה משמעות היסטורית ורוחנית עמוקה יותר, שכן מדובר בחברי הסנהדרין. מלך בבל בחר להוציא אותם להורג מכיוון שהאשים אותם בכך שהם אלו שהתירו לצדקיהו את שבועתו כלפיו. מעשה זה של התרת השבועה לא היווה רק עילה מדינית לענישה מצד הבבלים, אלא נחשב לחטא חמור גם בעיני ה' [רש"י].
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק י׳
וַיִּשְׁחַ֧ט מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כׇּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.