תארו לעצמכם כעס של מלך שהפרו לו הבטחה חשובה. מלך בבל רתח מזעם על צדקיהו מלך יהודה, והחליט להעניש את משפחתו ואת המנהיגים שלו בעונש קשה. המילים וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל לא אומרות שהמלך עשה את המעשה הזה במו ידיו, אלא שהוא זה שנתן את הפקודה להמית אותם. יחד עם בניו של צדקיהו, מלך בבל פקד להעניש גם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה. השרים האלו היו המנהיגים החשובים של העם, אבל הייתה להם משמעות גדולה עוד יותר: הם היו חכמי הסנהדרין. מלך בבל האשים אותם בכך שהם אלו שהרשו לצדקיהו לבטל את השבועה שהוא נשבע לו. חשוב להבין שביטול השבועה לא רק גרם למלך בבל לכעוס ולהעניש אותם, אלא נחשב לחטא חמור מאוד גם בעיני ה'.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק י׳
וַיִּשְׁחַ֧ט מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כׇּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.