מלך בבל כיוון עונש מחושב נגד משפחת המלוכה וההנהגה ביהודה, וכאשר נאמר וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל, הכוונה היא שהוא ציווה על ההוצאה להורג ולא ביצע אותה בעצמו. לאחר שהמית אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו, הוא שָׁחַט בְּרִבְלָתָה וְגַם אֶת כָּל שָׂרֵי יְהוּדָה, שהיו אנשי ההנהגה שנותרו עם צדקיהו או נתפסו בנפרד. שרים אלו היו חברי הסנהדרין, והם הוצאו להורג משום שהמלך האשים אותם בהתרת שבועתו של צדקיהו כלפיו. התרת השבועה שימשה עילה מדינית לענישה הבבלית, אך בה בעת נחשבה לחטא חמור גם בעיני ה'.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק י׳
וַיִּשְׁחַ֧ט מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־בְּנֵ֥י צִדְקִיָּ֖הוּ לְעֵינָ֑יו וְגַ֛ם אֶת־כׇּל־שָׂרֵ֥י יְהוּדָ֖ה שָׁחַ֥ט בְּרִבְלָֽתָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.