ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק י״ד

Jeremiah 52:14Sefaria

וְאֶת־כׇּל־חֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כׇּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֶת־רַב־טַבָּחִֽים׃

חיילי צבא הכשדים, כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת רַב טַבָּחִים, כלומר אלו שנלוו לאותו רב טבחים, החריבו לחלוטין אֶת כָּל חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב. הם נָתְצוּ, כלומר שברו וכתתו את החומות, כמהלך אסטרטגי שנועד למנוע את שיקום העיר וביצורה מחדש באותה מתכונת. תוצאותיה של הריסה מוחלטת זו ניכרו בשטח לאורך זמן, והחומות נותרו בהריסותיהן עד לימי נחמיה בראשית תקופת הבית השני.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.