רגעי המילוט האחרונים של המלך מסתיימים בלכידתו הפתאומית בידי האויב ובנטישתו על ידי צבאו. כאשר וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, הם למעשה רדפו במקרה אחר צבי שחלף מעל מערה ארוכה שדרכה ניסה צדקיהו לברוח. כשהגיעו לפתחה, הופתעו למצוא אותו בדיוק כשיצא ממנה, וכך תפסו ווַיַּשִּׂיגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ. באותם רגעי משבר וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו, כלומר חייליו התפזרו והפקירו אותו לגורלו. החיילים המהירים יכלו להימלט בקלות, בעוד שצדקיהו התקדם באיטיות מאחר שלא היה איש מלחמה והיה מוקף בבני משפחתו.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק ח׳
וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל־כַּשְׂדִּים֙ אַחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥יגוּ אֶת־צִדְקִיָּ֖הוּ בְּעַֽרְבֹ֣ת יְרֵח֑וֹ וְכׇ֨ל־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.