ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק כ״ט

גלות צדקיהו חותמת את המערכה על ירושלים וחושפת מציאות של עיר שכבר התרוקנה ממרבית יושביה. ציון הזמן בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מתייחס למניין השנים מאז שכבש מלך בבל לראשונה את יהויקים, אף על פי שזו הייתה שנתו התשע עשרה למלכותו. האנשים שהוגלו על ידי מלך בבל מִירוּשָׁלִַם מנו מספר מועט יחסית של נֶפֶשׁ שְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וּשְׁנָיִם. מיעוט הגולים בכיבוש שני זה נובע מכך שראשי העם כבר נלקחו בגלות יהויכין, ורבים אחרים מתו במלחמה ובמצור הממושך, כך שנותרו להגליה רק מעטים מבני המעמד הנמוך.