חוט של חסד נמתח על המלך השבוי יהויכין, דבר המעניק תקווה לגולים ומלמד כי שושלת בית דוד לא נעלמה מן העולם. מבית המלך ניתנה קצבה קבועה לכל הצרכים, היא וַאֲרֻחָתוֹ, אשר נועדה לכלכל את אנשי ביתו בעוד שיהויכין עצמו סעד בקביעות לפני מלך בבל. אספקה זו הייתה אֲרֻחַת תָּמִיד שניתנה ברציפות וללא כל הפסק. ההקפדה על העברת הקצבה מודגשת בכך שהיא ניתנה דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ, כך שכל מה שהיה נחוץ לאותו יום סופק בזמן המדויק ומבלי להחמיץ את המועד.
ירמיהו, פרק נ״ב, פסוק ל״ד
וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לּ֜וֹ מֵאֵ֧ת מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמ֖וֹ עַד־י֣וֹם מוֹת֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לפסוק ל״ג
שיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.