ה' מתבקש להרפות מן האדם ולהסיר ממנו את מכותיו והשגחתו המייסרת, קריאה המבוטאת במילים שְׁעֵה מֵעָלָיו. בעקבות זאת מיוחל שהאדם וְיֶחְדָּל, כלומר ינוח ממכאוביו ומתלונותיו, ישלים את חייו בשמחה או ינצל את הזמן לתקן את מעשיו. הפוגה זו תאפשר לו לחיות בשקט עַד־יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ, כלומר עד שישלים את ימיו כפועל המסיים את מכסת עבודתו, או לחלופין עד לזקנה שבה ייחל למותו מתוך עייפות כפי שפועל מצפה לסוף היום. במישור הרוחני, סילוק הכורח והגזירה הקדומה יאפשר לאדם לעבוד את בוראו מתוך בחירה חופשית ורצון פנימי, כפועל העובד מרצונו למען שכר.
איוב, פרק י״ד, פסוק ו׳
שְׁעֵ֣ה מֵעָלָ֣יו וְיֶחְדָּ֑ל עַד־יִ֝רְצֶ֗ה כְּשָׂכִ֥יר יוֹמֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.