איוב, פרק י״ד, פסוק ז׳

הטבע מציג מחזוריות של התחדשות העומדת בניגוד לסופיות חיי האדם, שכן יֵשׁ לָעֵץ תִּקְוָה להשתקם גם לאחר שנגדע. אִם יִכָּרֵת האילן, הוא וְעוֹד יַחֲלִיף, כלומר יצמיח גזע חלופי תחת החלק שנקצץ. כוח החיות של העץ או ענפיו הרכים, המכונים וְיֹנַקְתּוֹ, ימשיכו להתקיים וצמיחתם לֹא תֶחְדָּל גם ללא עזרה חיצונית. איוב משתמש במשל זה כדי לטעון בפני רעיו כי בניגוד לעץ, האדם אובד במותו ואינו מתחדש. עם זאת, במישור הסמלי העץ משול לאדם שחטא והתרחק מדרך ה', אך עדיין שומר על תקווה לתקן את מעשיו לאחר מותו דרך גלגול נשמות או באמצעות בנו הממשיך את דרכו.