איוב, פרק ל״ג, פסוק כ״ה

לאחר תקופת ייסורים מתרחשת באדם התחדשות פיזית ורוחנית, תהליך המבוטא במילה רֻֽטְפַ֣שׁ, שמשמעותה כי בְּשָׂר֣וֹ מתלחלח ומשמין מחדש, או שב להיות רך ועדין כשל ילד קטן. התאוששות זו מגיעה לאחר שגופו היה מטולטל מהמחלה, וכעת הוא צומח ומתמלא בכוח רענן אף יותר מכפי שהיה מִנֹּ֑עַר. במקביל לריפוי הגופני, הייסורים ממרקים את האדם מחטאי נעוריו ומטהרים אותו. בזכות כך הוא יָ֝שׁ֗וּב לִימֵ֥י עֲלוּמָֽיו, וחוזר במלואו אל החוזק והבריאות של שנות בחרותו, כמו גם למצבו המוסרי הטהור והזך בטרם חטא.