לקראת המשך דבריו על דרכי הנהגת ה', אליהוא פונה אל איוב ודורש ממנו הקשב וכן שמע לי, שכן תשומת הלב קודמת לפעולת השמיעה. דרישה כפולה זו תקפה בין אם הדברים קרובים להבנתו ובין אם הם רחוקים מהגיונו ואינם נעימים לאוזניו. לאחר מכן הוא מצווה עליו החרש, כלומר לשתוק לחלוטין ולא לקטוע את דבריו באמצע, כפי שמקובל כאשר חכמים מדברים. אליהוא מבקש שאיוב ימתין בשתיקה בזמן שואנכי אדבר, כדי שיוכל להשלים את תשובתו ללא הפרעות ולהוכיח כי חכמת ה' נשגבת מבינת אנוש. רק לאחר שיסיים את דבריו ויפריך את הטענות כלפי הבורא, תינתן לאיוב ההזדמנות להשיב.
איוב, פרק ל״ג, פסוק ל״א
הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י הַ֝חֲרֵ֗שׁ וְאָנֹכִ֥י אֲדַבֵּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.