הדרך שבה ה' מתקשר עם בני האדם ומוסר להם את מסריו אינה אחידה, אלא משתנה ומתאימה את עצמה למצבו של האדם. ההתגלות האלוהית מתרחשת במצבי תודעה שונים של שינה, שנועדו להדריך את האדם ולגלות לו את העתיד. רוב הפרשנים מסכימים כי הפסוק מציג מדרגות שונות של התגלות, המחולקות לפי הכנתו הרוחנית ואיכותו של המקבל [מצודת דוד, אלשיך].
המדרגה הבסיסית היא בַּחֲלוֹם, היכול להיות חלום רגיל שבו ה' מעורר את האדם לתקן את מעשיו [אלשיך], או לחלופין חלום אמיתי שבו ההודעה האלוהית פועלת על כוח הדמיון כדי להודיע על העתיד [מלבי"ם]. למעלה מכך נמצא חֶזְיוֹן לַיְלָה, שהוא מראה נבואי של ממש [רמב"ן, אלשיך]. התגלות נבואית זו בלילה חלה לעיתים על האדם בקושי ומלווה במראות מבהילים [תקות אנוש].
הפסוק ממשיך ומתאר את מצבי התודעה הפיזיים שבהם מגיעה ההתגלות: בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים. המילה תַּרְדֵּמָה מתארת שינה עמוקה ביותר. עם זאת, אין מדובר בשינה טבעית רגילה, אלא ב"תרדמה של נבואה" שה' מפיל על האדם במיוחד כדי לגלות את אוזנו, לעיתים אפילו באמצע היום, והיא מיועדת לאנשים במדרגה גבוהה [מלבי"ם, תקות אנוש, אלשיך]. מצב נוסף הוא בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב. המילה תְּנוּמוֹת מתארת שינה קלה מאוד, מצב של חצי-ערות בו האדם מנמנם בלבד [מלבי"ם, אלשיך].
קיימת הבחנה בין הפרשנים לגבי אופן החיבור בין סוגי ההתגלות לסוגי השינה שבפסוק. יש הסבורים כי הפסוק יוצר הקבלה ברורה: ה"חלום" האמיתי מתרחש בעת ה"תרדמה" העמוקה, ואילו ה"חזיון" מופיע דווקא בעת ה"תנומות", כאשר האדם נמצא בשינה קלה וקשוב יותר למחזה [מלבי"ם]. לעומת גישה זו, יש הרואים בפסוק סולם רציף של ארבע מדרגות נבואה עולות: החל מהחלום הפשוט לכל אדם, דרך חזיון הלילה, לאחר מכן תרדמת הנבואה העמוקה, ועד למדרגה העליונה ביותר של נבואה המתרחשת מתוך "תנומות" קלות בלבד, המעידות על גדר נבואי עצום [אלשיך].