אדם ששב מדרכו לאחר ייסורים המכפרים על חטאיו יֶעְתַּר אֶל־אֱלוֹהַּ, כלומר מרבה בתפילה, ועוד בטרם יסיים ה' כבר מקבל אותו באהבה וַיִּרְצֵהוּ. בעקבות זאת האדם זוכה לקרבה אלוהית וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה, מצב המבטא שמחה והודיה על ההצלה ממוות, או לחלופין צעקת תפילה, לב נשבר ודבקות עמוקה. בסוף התהליך ה' וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ, כלומר מחזיר לו את שכר זכויותיו ללא ניכוי, משיב את מעמדו כזכאי בדין, ומחבר אליו מחדש את המצוות שהורחקו ממנו בגלל החטא. השימוש במילה לֶאֱנוֹשׁ מלמד שחסד זה אינו מוגבל לאדם מסוים, אלא תקף לכל מי שמתפלל וזוכה להשגחת ה'.
איוב, פרק ל״ג, פסוק כ״ו
יֶעְתַּ֤ר אֶל־אֱל֨וֹהַּ ׀ וַיִּרְצֵ֗הוּ וַיַּ֣רְא פָּ֭נָיו בִּתְרוּעָ֑ה וַיָּ֥שֶׁב לֶ֝אֱנ֗וֹשׁ צִדְקָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.