שופטים, פרק ה׳, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לראות אנשים שקמים ועוזרים מכל הלב, רק בגלל שאכפת להם מהאחרים? לאחר הניצחון הגדול במלחמה, דבורה הנביאה שרה שיר תודה מרגש. היא אומרת לִבִּי, כלומר היא פונה באהבה גדולה ומעומק הלב אל לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל, שהם המנהיגים והשרים החשובים של העם שהתייצבו באומץ בראש המחנה. יחד איתם, היא משבחת גם את הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם, האנשים שהחליטו מעצמם לצאת למלחמה ולפעול למען כולם. בסוף דבריה, דבורה מבקשת מכולם בָּרְכוּ יְהֹוָה. היא מזכירה להם להודות לה׳ על הניצחון המופלא שהושג עם מעט מאוד לוחמים. היא גם מסבירה להם שעצם הרצון הטוב שלהם להתנדב ולעזור הגיע מה׳, שנתן להם את הכוח והאומץ בלב, ולכן עליהם להודות לו גם על הזכות הזו.