יצא לכם פעם לעמוד מול משהו כל כך עוצמתי וחזק, עד שהרגשתם שכל מה שסביבכם מתחיל לרעוד? בשירה המיוחדת הזו, מתואר הכוח האדיר של ה׳. כדי להסביר עד כמה הניסים במלחמה היו גדולים, יש כאן תזכורת למעמד הר סיני. כשה׳ מתגלה, ההרים הענקיים והמוצקים כל כך נבהלים עד שהם נָזְלוּ, כלומר, הם נראו כאילו הם נמסים והופכים למים נוזלים מרוב חרדה.
התיאור המרתק הזה הוא בעצם משל למלחמה. בדיוק כפי שההרים רעדו ונמסו, כך גם האויבים שישבו בארץ כנען נמוגו ונמסו מרוב פחד כשהבינו שה׳ נלחם למען עם ישראל. המילים זֶה סִינַי מבקשות מאיתנו להסתכל לאחור ולהיזכר במה שקרה אז בהר סיני, שרעד והעלה עשן כשה׳ ירד עליו. הזיכרון הזה נועד להזכיר לנו את החסדים והנפלאות שה׳ עשה איתנו כשנתן לנו את התורה, ומראה לנו שהחסדים וההשגחה של ה׳ ממשיכים ללוות אותנו ולשמור עלינו גם עכשיו, בניסים של המלחמה.