שירת דבורה מציגה גינוי חריף כלפי מי שעמדו מנגד בשעת המערכה, ומנגידה בין הימנעותם לבין מסירותם וגבורתם של אחרים.
הציווי אוֹרוּ מֵרוֹז משמעותו קללו את מרוז [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמרוז הייתה עיר גדולה ומפורסמת באנשיה הגיבורים, אשר שכנה בסמוך מאוד למקום המלחמה. תושביה סופגים קללה משום שהיו קרובים לחזית אך בחרו להישאר בביתם, בניגוד ליושבי מקומות רחוקים שלא קוללו על אי-השתתפותם [רד"ק, רלב"ג, מלבי"ם]. לצד זאת, יש המביאים את דעת חז"ל כי מרוז כלל לא הייתה עיר, אלא כוכב שהיה מזלו של סיסרא, או לחלופין אדם חשוב [רש"י, אברבנאל]. אולי אף העיר עצמה נקראה על שם מנהיגה [ביאור שטיינזלץ].
באשר לזהותו של מי שאָמַר מַלְאַךְ ה', קיימות שתי תפיסות עיקריות. האחת רואה בכך ביטוי לנבואה אלוהית שנאמרה מפי דבורה הנביאה, או מפי המלאך שדיבר עמה וציווה לקלל [רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. התפיסה השנייה מזהה את "מלאך ה'" עם ברק בן אבינועם, שפעל כשליח האל והחרים את תושבי מרוז בנידוי פומבי וחמור באמצעות ארבע מאות שופרות [רש"י, אלשיך].
הקללה מוכפלת ומופנית ישירות אל התושבים, אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ, משום שהסתגרו בארבע אמותיהם באנוכיות [רש"י]. הבחנה פרשנית מעניינת מציעה כי המלאך קילל רק את העיר עצמה, שכן אינו יודע צפונות לב וחשב שאולי התושבים פשוט חלשים או רכי לבב. דבורה, לעומת זאת, ידעה בנבואתה כי הם למעשה גיבורים שיכלו להועיל, ולכן היא זו שהוסיפה וקיללה במפורש את יושבי העיר [אהבת יהונתן].
הסיבה לקללה היא כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה'. הפרשנים מבהירים כי האל כמובן אינו זקוק לעזרה אנושית, אלא שהכתוב מלמד שכל המסייע לעם ישראל נחשב כמי שמסייע לשכינה עצמה, ומי שפוגע בהם או נמנע מלעזור, כאילו פגע באל [רש"י, צאינה וראינה, אלשיך].
כפל הלשון בביטוי לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים בא להדגיש כי הם נמנעו מלעזור לעם ה' שנלחם מול אנשי סיסרא הגיבורים [מצודת דוד]. פירוש נוסף הופך את נקודת המבט וטוען כי המשמעות היא שהאל הוא זה שעוזר לגיבורים. כלומר, הנוכחות האלוהית היא שהבטיחה את הניצחון, ולכן תושבי מרוז כלל לא היו מסתכנים לו היו מצטרפים למערכה. עובדה זו מעצימה עוד יותר את אשמתם [אלשיך].
אשמתם של אנשי מרוז בולטת במיוחד על רקע העובדה שאפילו כוחות הטבע, כשמיים ונחל קישון, סייעו במלחמה, בעוד הם, בני ישראל הקרובים, עמדו מנגד [אברבנאל]. אף שהמלחמה הוכרעה בלעדיהם, הם נזכרים לדיראון עולם על חוסר השתתפותם [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מעמיד אותם בניגוד מוחלט ליעל אשת חבר הקיני: בעוד אנשי מרוז הגיבורים קוללו על שישבו בביתם באפס מעשה, יעל זוכה לברכה על הפעולה הנועזת והחכמה שעשתה בתוך אוהלה לשם שמיים [מלבי"ם, אברבנאל].