קרה לכם פעם שהתאמצתם לעשות משהו חשוב מאוד עבור כולם, אבל כשהייתם צריכים עזרה קטנה, פשוט סירבו לכם? זה בדיוק מה שקרה לגדעון. אחרי שהוא ואנשיו נלחמו באומץ באותו הלילה, הם ממשיכים לרדוף במהירות אחרי מלכי מדין שברחו. גדעון מגיע לעיר בשם פנואל ומבקש מהתושבים שם עזרה. הכתוב מספר שגדעון דיבר אליהם כָּזֹאת, כלומר, הוא ביקש מהם סיוע בדיוק באותה צורה שבה פנה קודם לכן לאנשי העיר סוכות.
אבל גם אנשי פנואל לא מסכימים לעזור אפילו קצת. למה? כי גדעון עדיין לא ניצח לגמרי במלחמה, והם פחדו להסתבך. חוץ מזה, הם הרגישו מאוד בטוחים בעצמם כי היה להם מגדל חזק וגבוה בתוך העיר שהגן עליהם. בשונה מהעיר סוכות, שם רק המנהיגים סירבו, בפנואל כל תושבי העיר החליטו יחד שלא לעזור.
הסירוב המוחלט הזה מכעיס מאוד את גדעון. הוא מאיים עליהם שכאשר יחזור מהמלחמה, הוא יהרוס את המגדל שעליו הם כל כך סומכים. בגלל שכולם הסכימו יחד לא לעזור, גדעון מתכנן בלבו להעניש אותם בחומרה רבה על ההתנהגות שלהם, למרות שהוא מדבר בקיצור ולא מגלה להם את כל כוונתו באותו רגע. למרות האכזבה, גדעון לא מבזבז זמן. הוא ושלוש מאות הלוחמים שלו ממשיכים מיד במרדף אחרי המלכים ושארית צבאם הגדול, וכל האירועים המרתקים האלה קורים עוד באותו הלילה שבו התחילה המלחמה.