קרה לכם פעם שמישהו כעס עליכם מאוד, והצלחתם להרגיע אותו רק בעזרת כמה מילים טובות וחכמות? זה בדיוק מה שגדעון עושה כשהוא עומד מול בני שבט אפרים. במקום להתווכח איתם, הוא בוחר בדרך של ענווה ופיוס.
גדעון אומר להם שההצלחה שלהם במלחמה גדולה הרבה יותר משלו, למרות שהם הצטרפו רק בסוף. הוא מסביר שתפיסת שרי מדין היא מעשה גבורה כל כך עצום, שברור שה׳ הוא זה שנתן להם את הניצחון. גדעון שואל אותם וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם, כלומר, מה אני בכלל יכול לעשות לעומתכם? הוא מנמיך את עצמו ומודה שמעשיו פחות חשובים משלהם, ושהוא לא היה מסוגל להגיע להישגים כאלה.
המילים האלו עושות את העבודה, ומיד אָז רָפְתָה רוּחָם. המילה רָפְתָה פירושה נחלשה, והמילה רוּחָם מתכוונת לכעס ולסערת הרגשות שלהם. ברגע שגדעון דיבר אל הלב שלהם והודה שהם גיבורים ומוצלחים, הכעס שלהם נחלש, הם נרגעו והפסיקו לכעוס עליו לחלוטין.