ענישתם של אנשי סוכות יוצאת אל הפועל, לאחר שסירבו לספק מזון לצבאו הרעב של גדעון. רוב הפרשנים מסכימים כי הפועל וַיֹּדַע אינו משמש כאן במשמעות של העברת מידע, אלא מבטא לשון של שבירה, ייסורים והכאה פיזית, פירוש הנשען על מסורת התרגום ועל מקבילות לשוניות במקרא [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון]. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה כפשוטה, ומסבירים שגדעון "הודיע" והמחיש להם את חומרת פשעם באמצעות העונש [רד"ק].
באשר למילה בָּהֶם, הפרשנים נחלקים בשאלה באמצעות מי או מה בוצעה ההלקאה. גישה אחת גורסת כי המילה מתייחסת לכלים, כלומר גדעון הכה את אנשי העיר בעזרת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְהַֽבַּרְקֳנִים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. גישה שניה מפרשת שהמילה מתייחסת לזִקְנֵי הָעִיר. לפי הבנה זו, גדעון לא הכה אותם בעצמו, אלא ציווה על מנהיגי העיר להלקות ולייסר בקוצים את אנשיהם. ענישה זו נועדה לגבות מחיר כפול, שכן היא כללה לא רק כאב פיזי קשה, אלא גם ממד עמוק של ביזיון והשפלה פומבית [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].