המרדף אחר מלכי מדין נמשך, וממחיש את הפער העצום בין צבאו הקטן של גדעון לבין כוחות האויב. רובו הגדול של מחנה בני קדם העצום כבר הושמד על ידי ישראל עוד בעבר הירדן המערבי, אך סביב המלכים נותר עדיין כוח צבאי משמעותי [ביאור שטיינזלץ].
המלכים זבח וצלמונע חנו במקום הנקרא בַּקַּרְקֹר [רש"י]. מבחינה דקדוקית, האות בי"ת במילה זו מנוקדת בפתח, דבר המעיד על הבלעת ה"א הידיעה. תופעה זו חריגה לפני שמות של ערים, והיא נועדה להדגשה מיוחדת של המקום [רד"ק].
באותו מקום שהו עמם כחמישה עשר אלף לוחמים, שהיו כֹּל הַנּוֹתָרִים מכל המחנה הגדול [מצודת דוד]. מספר זה עומד בניגוד חריף למספר החללים העצום שניגפו במערכה, שעמד על מאה ועשרים אלף איש שֹׁלֵף חָרֶב. משמעות המילה שֹׁלֵף היא הוצאת החרב מן התער, והביטוי כולו מתאר אנשי מלחמה חמושים ההולכים כשחרבם שלופה ומוכנה לקרב [מצודת ציון, מצודת דוד].
למרות שגדעון רדף אחריהם עם שלוש מאות אנשים בלבד אל מול חמישה עשר אלף לוחמים, הוא לא חשש להתעמת עמם. ביטחונו נבע מכך שצבא האויב היה במנוסה ובמצב של בהלה, ובנוסף, החשכה של שעות הלילה מנעה מהם לראות ולהעריך את גודלו הזעיר של הכוח הישראלי הרודף אחריהם [רלב"ג].