לאחר לכידתם של מלכי מדין, זבח וצלמונע, גדעון חוקר אותם על האנשים שהרגו באזור תבור במהלך פשיטותיהם [ביאור שטיינזלץ]. חקירה זו אינה רק בירור עובדתי, אלא מהלך בעל משמעות משפטית: על פי חוקי המדינה באותה תקופה, לא היה מקובל להוציא להורג מלכים שבויים אלא אם כן מרדו או פשעו. לכן, גדעון מבקש לבסס את אשמתם ברצח אחיו ללא משפט, כדי שיוכל לדון אותם למוות כדין [מלבי"ם].
כאשר גדעון שואל אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים, הוא למעשה מבקש לדעת מה היו תוארם ותכונתם [רד"ק]. המילה אֵיפֹה מוסברת על ידי הפרשנים כצירוף של המילים "איה פה", כלומר, גדעון מבקש מהמלכים להצביע על אדם הנמצא במקום שדומה במראהו להרוגים, כדי שיוכל לעמוד על טיבם [מצודת ציון, רלב"ג].
המלכים משיבים כי הם זוכרים היטב את ההרוגים בשל יפי תוארם [ביאור שטיינזלץ]. הם עונים כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, כלומר, המראה שלך ושלהם זהה לחלוטין ויש לכם צלם וצורה אחת [מצודת דוד, רד"ק]. הם מוסיפים כי מראם היה כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, שכן בני מלכים הם לרוב יפים במיוחד מכיוון שהם גדלים בתנאי תענוג ורווחה [רד"ק]. ייתכן שתשובה זו הייתה תיאור עובדתי של המציאות, וייתכן שהייתה זו חנופה של שבויים המנסים למצוא חן בעיני שוביהם [ביאור שטיינזלץ].
באשר למילה אֶחָד בפסוק, קיימות מספר גישות בקרב הפרשנים. גישה אחת מסבירה כי המילה נועדה להדגיש ולבאר שלכולם היה מראה משותף ואחיד [רש"י, מצודת דוד]. לעומת זאת, פרשנים אחרים מסתמכים על טעמי המקרא המפרידים את המילה, ומסבירים כי הכוונה היא שרק אחד מתוך ההרוגים נראה כמו בן מלך [רש"י, רד"ק]. דעה נוספת מציעה שכיוון שבניו של גדעון נכחו במקום, המלכים התכוונו לומר שאחד מן ההרוגים היה דומה לבניו, בעוד שאר ההרוגים היו דומים לגדעון עצמו [רלב"ג].
רובד פרשני שונה לחלוטין מציג את תשובת המלכים לא כתיאור חיצוני גרידא, אלא כהגנה משפטית על מעשיהם. לפי פירוש זה, המלכים לא ניסו להתנצל, אלא טענו כי ההרוגים היו חייבים מיתה בדיוק כמו גדעון. כאשר אמרו כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם אֶחָד, התכוונו שההרוגים היו מורדים כמותו. מכיוון שהם התנהגו בגינוני מלכות ושלטון, כלומר כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, המלכים הניחו שאלו הם בניו של גדעון, ולכן דנו אותם למוות על פי חוקי מדין בגין המרד של אביהם בשלטון [מלבי"ם].