סיום חייו של גדעון מתאפיין בשלווה ובחזרה לנחלתו המשפחתית. מותו בְּשֵׂיבָה טוֹבָה מתפרש במשמעותו הבסיסית כפטירה בגיל מבוגר [שטיינזלץ]. מעבר לכך, ישנה משמעות מיוחדת לכך שהשיבה מוגדרת כ"טובה", שכן הדבר מדגיש כי גדעון זכה ללכת לעולמו בטרם הגיעו ימי הרעה שבהם נרצחו בניו [אברבנאל].
נקודה בולטת העולה מן הכתוב היא השמטת תפקידו הרשמי; בניגוד למקובל אצל מנהיגים אחרים, לא נאמר על גדעון שהוא "שפט את ישראל", וזאת משום שבפועל הוא לא עסק בשיפוט העם [אברבנאל]. לבסוף מתוארת קבורתו בְּעָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי, שהיא עיר השייכת לנחלת שבט מנשה, בתוך החלקה של משפחתו [שטיינזלץ].