לידתו של בן מאישה במעמד משני, בעיר מעורבת, טומנת בחובה את זרעי הפורענות שתתרחש לאחר מות גדעון. הכתוב מציין כי לגדעון הייתה אישה נוספת על נשיו הרשמיות, שהיו ככל הנראה מבנות ישראל [ביאור שטיינזלץ]. אישה זו מוגדרת כפילגשו, כלומר אישה המיוחדת לאיש אך ללא מעמד של קידושין וללא כתובה [מצודת ציון].
אותה פילגש התגוררה אשר בשכם, עיר כנענית שלא נכבשה במלואה על ידי ישראל, ותושביה נטמעו בתוך העם [ביאור שטיינזלץ]. לבן שנולד מאותה אישה ניתן הכינוי היומרני אבימלך, שם שמשמעותו היא "אבי הוא מלך", או לחלופין "אני הוא אביהם של מלכים" [ביאור שטיינזלץ].
לידתו של בן זה משתלבת ברקע ההיסטורי והרוחני המורכב של אותה תקופה, שכן מיד לאחר מות גדעון חלה הידרדרות קשה בעם ישראל. על אף התשועה הגדולה שחוו, העם שכח את חסדי ה׳ ואת טובתו של גדעון. אף על פי שבעבר ביקשו מגדעון להקים שושלת מלוכה לו ולבניו, הם לא עמדו בכך ולבסוף כל בניו נהרגו. בד בבד, העם סטה מבחינה דתית; הם לא עזבו לחלוטין את ה׳, אך החלו לעבוד במקביל גם את הבעל. הם תפסו את הבעל כמתווך להורדת שפע וכשותף או בעל ברית של ה׳, תפיסה שהובילה לעבודה זרה משולבת [אברבנאל].