יצא לכם פעם לעמוד מול אתגר שנראה גדול וחזק מכם בהרבה? תארו לעצמכם את גדעון והצבא הקטן שלו. הם ממשיכים לרדוף אחרי מלכי מדין, זבח וצלמונע. רוב מחנה האויב העצום כבר הובס, אבל סביב המלכים עדיין נשאר כוח צבאי גדול. הם חנו במקום שנקרא בַּקַּרְקֹר. האות ב' במילה הזו מנוקדת בצורה מיוחדת שנועדה להדגיש את המקום.
באותו מקום היו עם המלכים חמישה עשר אלף לוחמים. הלוחמים האלה היו כֹּל הַנּוֹתָרִים, כלומר, היחידים שנשארו מכל המחנה הגדול. קשה לדמיין, אבל קודם לכן נפלו במלחמה מאה ועשרים אלף איש שֹׁלֵף חָרֶב, שזה אומר לוחמים חמושים שהוציאו את החרב שלהם והיו מוכנים לגמרי לקרב.
למרות שלגדעון היו רק שלוש מאות אנשים מול חמישה עשר אלף לוחמים, הוא בכלל לא פחד להתעמת איתם. איך זה יכול להיות? קודם כל, צבא האויב כבר היה בבריחה ובבהלה גדולה. בנוסף, היה לילה, והחושך מנע מהאויבים לראות ולהבין עד כמה הצבא של גדעון שרודף אחריהם הוא בעצם קטן.