קרה לכם פעם שהייתם כל כך תשושים, שהרגשתם שאין לכם כוח לצעוד אפילו עוד צעד אחד, אבל ידעתם שאתם חייבים להמשיך בכל זאת כי המשימה שלכם חשובה מאין כמוה? זה בדיוק מה שקרה לגדעון ולצבא הקטן שלו. אחרי מרדף ארוך מאוד, גדעון מגיע אל נהר הירדן יחד עם שלוש מאות הלוחמים שלו, והם חוצים אותו. המטרה שלהם היא להמשיך לרדוף אחרי שני המלכים של מדין שברחו לעבר השני של הנהר והציקו לשבטי ישראל שגרו שם. גדעון רוצה לעצור אותם לחלוטין כדי להבטיח שלא יפגעו יותר באף אחד.
הלוחמים של גדעון נמצאים במצב של עֲיֵפִים וְרֹדְפִים. כלומר, מצד אחד הם עייפים וחסרי כוח כי הם נלחמו ורדפו אחרי האויב בלי הפסקה לאורך כל הדרך, אבל מצד שני הם לא מוותרים וממשיכים במרדף מתוך אהבה ומסירות כדי להציל את עם ישראל. בגלל המצב הקשה הזה, גדעון פונה אל התושבים של העיר סוכות ומבקש מהם לחם עבור הלוחמים. הוא מצפה שהם יעזרו לו משתי סיבות פשוטות: קודם כל, כי זו מצווה ודבר נכון לעשות כדי להאכיל אנשים רעבים, ושנית, כי זו חובה של כולם לעזור ולתמוך בלוחמים שמוסרים את עצמם כדי להגן על העם כולו.