תחשבו על מצב שבו קבוצה של חיילים עייפים ורעבים שמגינים עליכם, מבקשת מכם מעט אוכל ומים, ואתם לא רק מסרבים, אלא גם מזלזלים בהם. איך המנהיג שלהם יגיב כשיחזור?
זה בדיוק מה שקרה עם גדעון ואנשי העיר פנואל. כעת, גדעון חוזר כדי לקיים את הבטחתו. הכתוב מספר כי גדעון נָתַץ, כלומר שבר והרס, את מִגְדַּל פְּנוּאֵל. אך בנוסף לכך, הוא גם הָרַג אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר. אולי תשאלו את עצמכם למה העונש היה כל כך קשה, הרי לפני כן גדעון איים רק שיהרוס את המגדל?
הסיבה היא שכאשר גדעון הגיע להרוס את המבנה, אנשי העיר לא עמדו בשקט. הם יצאו בחוצפה להילחם בו פנים אל פנים, ולכן איבדו את חייהם תוך כדי המאבק. העונש שלהם היה חמור במיוחד בגלל שהם הרגישו בטוחים מדי בתוך המגדל המבוצר שלהם, וחזרו על אותה תשובה מעליבה שגדעון כבר שמע בעיר אחרת. הם חטאו בכך שלא עזרו במלחמה של ה', סירבו לתת צדקה פשוטה של לחם ומים ללוחמים, ומרדו בגדעון שהיה המנהיג של העם. התגובה התקיפה של גדעון נועדה ללמד את כל עם ישראל לקח חשוב: לעולם אין לנטוש אחים בשעת צרה או להתנהג בכפיות טובה כלפי מי שנלחם עבורכם.