ויקרא, פרק ז׳, פסוק כ״ב

שמתם לב פעם איך לפעמים המורה מדברת רק עם קבוצה קטנה של תלמידים, ופתאום היא עוצרת, מבקשת הקשבה ופונה לכל הכיתה יחד? זה בדיוק מה שקורה כאן. עד עכשיו, ההלכות של הקורבנות נאמרו במיוחד לכוהנים שעבדו במשכן. אבל עכשיו יש נקודת מפנה, והציוויים עוברים אל כל העם. המילים וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר פותחות דיבור חדש לגמרי מאת ה׳. הדיבור הזה בא להזהיר שוב על כך שאסור לאכול דם וחלקים מסוימים של שומן מתוך הקורבן. למרות שכבר למדנו על האיסור הזה קודם, התורה חוזרת עליו כדי ללמד אותנו פרטים חדשים וחשובים על הכללים האלו. הדיבור החדש הזה מופיע דווקא כאן, באמצע ההלכות של קורבן השלמים, כדי להסביר לאדם שמביא את הקורבן בדיוק אילו חלקים מתוכו אסור לו לאכול.