תארו לעצמכם שאתם מקבלים מתנה ממש גדולה ומשמחת, מה הדבר הראשון שתרצו לעשות איתה? התורה מלמדת אותנו סוד חשוב על שמחה אמיתית. קודם למדנו על איסור אכילת החלב, שהוא השומן המיוחד של הקורבן. האיסור הזה מזכיר לנו שהשפע שלנו שייך קודם כל לה', ומלמד אותנו לא לחשוב רק על עצמנו.
מיד אחרי זה, התורה מסבירה לנו על קורבן שלמים, קורבן שמביאים מתוך שמחה. בקורבן הזה עושים פעולה מיוחדת שנקראת תנופה, שבה מרימים ומניפים אל ה' חלקים מסוימים: את האימורים שהם החלקים הפנימיים המזכירים את החשקים וההרגשות שלנו, את החזה שמסמל את המחשבות והרצונות שלנו, ואת השוק שהיא הרגל המבטאת את המעשים שלנו בפועל.
כשאנחנו מניפים את כל החלקים האלה, אנחנו בעצם אומרים לה' שאנחנו רוצים להקדיש את כל הכוחות שלנו לעבודתו ולעשיית טוב למען החברה. רק כשאנחנו משתמשים בהצלחה שלנו כדי לעזור לאחרים ולעשות את רצון ה', אנחנו יכולים לשמוח בה באמת.