הנחיות הקורבן מחייבות הפרדה מדויקת של איברים פנימיים וחלקי שומן מסוימים כדי להקטירם. הכתוב מפרט את החלקים הנדרשים: החלב אשר עַל הַכְּסָלִים, כלומר על בשר המותניים, וכן את הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד, שהיא הסרעפת. את הסרעפת יש לקחת עַל הַכְּלָיֹת, כלומר יחד עם הכליות, ופעולת יְסִירֶנָּה מתייחסת להסרת חלקים אלו מתוך הכבד, שכן עיקר הכבד עצמו אינו מיועד להקטרה [ביאור שטיינזלץ].
באשר למילה הכלית, קיים דיון במסורת הכתיב לגבי הוספת האות וי"ו. אף על פי שבחלק מן הגרסאות וכתבי היד העתיקים המילה מופיעה בכתיב מלא, הגרסה המקובלת ברוב הספרים היא בכתיב חסר. המסורה וההכרעה המקובלת קובעות כי בכל התורה נכתבת מילה זו בכתיב חסר, למעט שני מקרים ייחודיים (בקורבן שלמים ובפר כהן משיח), וכך נקבע גם כאן [מנחת שי].