משה מבהיר לעם כי זֶה הַדָּבָר מתייחס לקרבנות שעליהם להביא, וכאשר אהרן פועל כשליחם, נחשב הדבר כאילו הם מקיימים בעצמם את הציווי תַּעֲשׂוּ. מעבר למעשה הפיזי, העם נדרש להכנה פנימית של עקירת היצר הרע וסילוק המחלוקות, ועליו לעבוד את ה' בדיוק כפי שנקבע ולשם שמים בלבד, ללא חיפוש אחר התלהבות רוחנית החורגת מגדרי התורה. בעקבות ציות מדויק וטהור זה מובטח להם כי וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה' בהתגלות פומבית של אש או ענן, שתוכיח את בחירת ה' באהרן ותעניק לעם נועם מיוחד בעבודתם. עם זאת, הבטחה זו התממשה גם באופן טרגי במותם של נדב ואביהו, כביטוי לכך שה' מתקדש בקרוביו.
ויקרא, פרק ט׳, פסוק ו׳
פרשת שמיני
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.