הכניסה אֶל־הָאָרֶץ מסמנת את המעבר מתקופת המדבר לחקלאות טבעית, ומביאה עמה את מצוות הפרשת חלה המבטאת הכרת תודה לה'. המילה בְּבֹאֲכֶם מלמדת כי החיוב במצווה חל באופן מיידי עם אכילת התבואה המקומית ופסיקת המן, עוד בטרם סיום כיבוש הארץ וחלוקתה. בנוסף, מילה זו מתנה את המצווה בנוכחות של כלל העם, ולכן בימי שיבת ציון, כשעלו רק חלק מהגולים, הפך החיוב מהתורה לתקנת חכמים בלבד. ציון המקום שָׁמָּה בא ללמד שחובת ההפרשה מוגבלת אך ורק לגבולות ארץ ישראל, ולכן גידולים שיצאו לחוץ לארץ פטורים ממנה.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק י״ח
פרשת שלח
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.