עם המעבר מתזונת המן הניסית לתזונה טבעית המבוססת על עבודת כפיים, התורה מבקשת לקדש את הפעולה החומרית של אפיית הפת ולהזכיר שגם היא מושפעת מלמעלה. המצווה חלה דווקא באכלכם, כלומר על עיסה שראויה ונועדה למאכל אדם, ומוגבלת לתוצרת מלחם, שהם חמשת מיני דגן המסוגלים להחמיץ ונאפים בתנור. המילה הארץ מדגישה שהחיוב תלוי במקום לישת העיסה בארץ ישראל, גם אם התבואה עצמה הובאה מחוץ לארץ. מתוך מאכלים אלו תרימו תרומה לה', בין אם מן העיסה בשעת הלישה ובין אם מן הלחם האפוי, חובה הכוללת בתוכה גם הפרשת תרומה גדולה לכהן אם זו טרם הופרשה מן התבואה.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק י״ט
פרשת שלח
וְהָיָ֕ה בַּאֲכׇלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.