חשבתם פעם איזה חוק הוא כל כך חשוב, שמי שלא מקיים אותו כאילו ביטל את כל שאר החוקים יחד? התורה מלמדת אותנו על מקרה שבו אדם מתבלבל ועושה טעות גדולה בלי כוונה, וחוטא בחטא של עבודה זרה, כלומר עבודה לאלילים. כאשר התורה כותבת אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה, היא מתכוונת לחטא הזה. ולמה? כי האמונה בה' היא השורש והבסיס להכל. זה היה הציווי הראשון שקיבלנו בהר סיני, ולכן מי שעובד עבודה זרה בגלל בלבול, נחשב כאילו הוא לא מאמין בכל התורה כולה. כדי לתקן את הטעות הזו, עליו להביא קורבן מיוחד שנקרא קורבן חטאת.
המילים בְּיַד מֹשֶׁה מזכירות לנו שאנחנו שומרים רק על המצוות שה' נתן לנו דרך משה רבנו, ואסור לאנשים להמציא פתאום מצוות חדשות מהלב שלהם. התורה ממשיכה ואומרת מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה', והכוונה היא ליום המיוחד שבו עמדנו כולנו מול הר סיני וקיבלנו את עשרת הדיברות, שהן נקודת ההתחלה של כל המצוות. לסיום, המילים וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם מלמדות אותנו דבר נפלא. התורה שלנו היא נצחית. לא משנה כמה שנים יעברו וכמה דורות יתחלפו, התורה לעולם לא תתבטל ואנחנו תמיד נמשיך לשמור אותה.