במדבר, פרק ט״ו, פסוק כ״ג

חטא העבודה הזרה הוא כה שורשי, עד שמי שנכשל בו בשגגה נחשב כמי שכופר באֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה', משום שאיסור זה שקול לכל מצוות התורה. הציוויים האלו ניתנו באופן בלעדי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה, עובדה הפוסלת מצוות מומצאות, אך בד בבד רומזת גם לעמלה השכלי של התורה שבעל פה הנעשה לשם שמיים. תוקף המצוות מתחיל מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה', בין אם הכוונה למעמד הר סיני ובין אם לזמן שבו חלה החובה המעשית לקיימן. חובה זו נמשכת מאותו יום וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם, מה שמדגיש את נצחיות התורה שלעולם לא תתבטל ואת המשכיותה דרך חידושי החכמים בכל דור.