אדם החוטא מתוך כוונת זדון ומרד, ולא מתוך חולשה אנושית ותאווה, עושה זאת בְּיָד רָמָה, כלומר בפומבי ובראש מורם כדי להראות שאינו ירא מה'. התרסה זו, בין אם היא מתבטאת בעבודה זרה ובין אם בקללת שם ה', מהווה כפירה מוחלטת שבה האדם מְגַדֵּף, מחרף ומבזה את בוראו. מכיוון שזהו חטא שורשי הנובע מפריקת עול, העונש עליו הוא שוְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא בידי שמיים. בעונש זה הנפש מאבדת את מקור חיותה ונכחדת, ועל כפירה כה מהותית אין לאדם כפרה בעולם הזה.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק ל׳
פרשת שלח
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהֹוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.