במדבר, פרק ט״ו, פסוק ה׳

בעת הקרבת קורבן בהמה יש להביא וְיַיִן לַנֶּסֶךְ, אשר אינו נשפך על אש המזבח אלא נוצק בכוונה אל ספלים מיוחדים שמהם הוא זורם ליסודות המזבח, והוא אינו מעכב את הבאת המנחה במקרה שאחד מהם חסר. הכמות הנדרשת ליין, למנחה ולשמן היא רְבִיעִית הַהִין, והיא מיועדת ספציפית לַכֶּבֶשׂ צעיר בשנתו הראשונה. הנסכים מובאים עַל־הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח בנפרד לכל קורבן וקורבן, והשינוי התחבירי במילות היחס רומז למקרה החריג של המצורע, שייסוריו כיפרו על חטאו ולכן בניגוד לחוטא רגיל, קורבנות החטאת והאשם שלו טעונים נסכים. המילה הָאֶחָד נועדה לכלול גם מקרים חריגים שבהם מוקרב כבש בודד עם נסכים, כמו עולת יולדת או בהמה שהוקדשה בטעות בעת מעשר בהמה.