במדבר, פרק ט״ו, פסוק י״א

התורה דורשת דיוק מוחלט במידות הנסכים, וקובעת כי כָּכָה יֵעָשֶׂה ללא כל תוספת או חיסור, חובה המתקיימת אפילו במימון קופת הציבור עבור קרבן של גוי. ביחס לבקר, לַשּׁוֹר הָאֶחָד מבהיר שאין הבדל בין עגל בן יומו לפר בוגר, וכל בהמה דורשת מידת נסכים מלאה לעצמה. באשר לזכרים שבכבשים, אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד מתייחס לבהמה מגיל שלושה עשר חודשים ויום, שנסכיה כפולים משל כבש צעיר ומידתם נותרת קבועה גם כשהיא מזדקנת. המילים אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים משוות את מידותיהם של כל שאר סוגי הצאן, כך שמלבד האיל, כל העזים והכבשים שווים לחלוטין בנסכיהם ללא תלות בגילם או במינם.