במדבר, פרק ט״ו, פסוק כ״ה

לאחר חטא ציבורי חמור של עבודה זרה, וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם בזכות העובדה שהמעשה נעשה בטעות והם הביאו את הקרבנות הנדרשים. תהליך הכפרה כולל שני שלבים: תחילה מביאים אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה', שהוא פר עולה הנשרף כליל ונועד לכפר על המחשבה הרעה, ורק לאחר מכן מוקרב וְחַטָּאתָם, שעיר עיזים המכפר על המעשה עצמו. הכתוב מדגיש כִּי שְׁגָגָה הִוא וכן עַל שִׁגְגָתָם כדי ללמד שהסליחה מוענקת כאשר הטעות נבעה מהוראה שגויה של בית הדין הגדול, או כשהייתה זו שגגה משותפת של רוב העם. הקרבנות מוגשים לַה', שם המייצג את מידת הרחמים, ולִפְנֵי ה', ביטוי המרמז על עמידה מול מידת הדין, וכך מושגת כפרה שלמה.