המילה וַיֹּאמֶר מעידה על פנייה רכה ומנחמת של ה' אֶל מֹשֶׁה, בשונה מלשון דיבור נוקשה. טון אוהב זה מגיע בעקבות חטא המקושש בשבת, שעורר חשש כיצד יזכור העם את המצוות בימים שבהם אינו מניח תפילין. בתגובה לכך ה' מצווה לֵּאמֹר לבני ישראל על מצוות הציצית, מלשון הצצה ולבלוב, הניתנת כסמל פיזי של קדושה ונאמנות. התבוננות מכוונת בחוטים אלו משמשת תזכורת תמידית המעניקה לאדם כוח לעצור ולהישמר מן החטא. בנוסף, פתיחה זו מהווה סיכום מאחד לכלל האירועים וההלכות שקדמו לה.
במדבר, פרק ט״ו, פסוק ל״ז
פרשת שלח
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.